ביקורת יחידת גנגסטרים

 יחידת גנגסטרים

אם לומר את האמת יחידת הגנגסטרים לא היה סרט שממש ציפיתי לצפות בו. סרטים על משנות ה 20, 30 ... 60 לא ממש מושכים את העין. אני לא ממש בטוח למה. יכול להיות שזה בגלל המוזיקה, הריקודים, סלנג או הלבוש (כל הכובעים המוזרים מהתקופה ההיא פשוט משגעים אותי). כל מה שתיארתי יוצר כל מיני קונוטציות לזקנה, על תבינו אותי לא נכון אני מת על אנשים זקנים אבל זה יוצר בי הרגשה מוזרה של זקנה ומוות.

ערב אחד תוכניותי לאותו הערב ספגו מכה אנושה ונשארתי תקוע בבית ללא שום דבר מעניין לראות, חוץ מ ... ניחשתם יחידת הגנגסטרים. הסיפור המרכזי מתמקד באווירה של לוס אנג'לס מיד לאחר מלחמת העולם השנייה. מיקי כהן הוא עבריין מקומי המשתלט בזכות שוחד על העיר כולה ע"י. הוא משחד: שוטרים, שופטים, פוליטיקאים וכל עובד ציבור אחר המוכן לעשות כסף מהצד. הדבר היחיד שעומד בדרכו היא יחידת שוטרים שלא ממש משחקת לפי הכללים. יחידת הגנגסטרים משתמשת בטקטיקות של הגנגסטרים כדי להוריד את מיקי כהן לקרקע.

אם נתמקד בצוות השחקנים של יחידת הגנגסטרים: ג'וש ברולין עושה עבודה די טובה כג'ון אומארה. אמה סטון נתנה הופעה סבירה אבל לא משהו שהיא תרצה לזכור. שון פן היה סביר גם כן. היחיד שנתן הופעה די אנמית בסרט היה ריאן גוסלינג. משום מה הרבה אנשים מחשיבים את גוסלינג כשחק טוב ולהגיד את האמת בעבר לא שמתי לב למשחקו של גוסלינג, אבל כאן הוא נחשף על כל פגמיו. ריאן גוסלינג הוא לא שחקו טוב כי הוא מסוגל לשחק רק סוג אחד של דמויות. הוא יודע לשחק את הדמות של בן אדם שקט, מופנם, מסתורי או כל סוג אחר של זומבי שלא מסוגל להביע רגשות על המסך (כמו שהוא עשה בדרייב). נוצרה הרגשה שביחידת הגנגסטרים גוסלינג שיחק דמות של גוויה מהלכת.

כמו שכבר הבנתם לא ממש היו לי ציפיות מהסרט אבל אחרי הצפייה ביחידת הגנגסטרים, הסרט הפתיע אותי לטובה ואי אפשר להגיד שהתאכזבתי ממנו. האמת היא שאפילו נהנית מהסרט. רוב חלקיו העיקריים של הסרט היו טובים ודי מעניינים.