ביקורת סיפורי דאנק ואג: החרב המושבעת
החרב המושבעת - Dunk and Egg the Sworn Sword
החלק השני בנובלה הגרפית של מסעות דאנק ואג (האביר משבע הממלכות) היא החרב
המושבעת המאורעות בסיפור הקצר של מרטין מתרחשים כשנה אחרי האירועים של הסיפור
הראשון (האביר הבלתי משוח).
דאנק ואג הספיקו לעבור ברוב וסטרוס ובסופו של דבר הגיעו לבקעה בה הם
משרתים אביר מזדקן סר אוסטס אוסגריי מסטנדפורט. האביר הזקן מעביר את רוב זמנו
בהרהורי העבר מהם הוא לוקח הפסקות מידי פעם כדי להתנגח עם שכנתו האלמנה האדומה
לידי רוהאן מבית וובר.
החרב המושבעת בניגוד לאביר הבלתי משוח לא מתמקדת באופן ישיר במשפחת המלוכה (משפחת
טארגאריין). במהלך כל הסיפור הקצר אנחנו לא נתקלים בשום טארגאריין (חוץ מאייגון).
מה שנמצא בשפע בחרב המושבעת היא ההיסטוריה העשירה של ממלכת
וסטרוס. בסיפור קצר זה אנחנו מתמקדים יותר בבתים היותר קטנים והלא ממש מוכרים של
הבקעה: בית וובר ובית אוסגריי. ככל שממשיכים בקריאת החרב המושבעת מתגלים פרטים
חדשים ומפתיעים על הסכסוך וההיסטוריה של 2 המשפחות ואת חלקן של כל אחת מהם במרד בלק פייר שהתרחש
לפני כעשור. ככל שהעלילה ממשיכה להתקדם דאנק מתחיל להבין מהו ההבדל האמיתי בין נאמני
הכתר לבין בוגדיו. דאנק מגלה איך בתים קטנים יכולים לעלות לגדולה בעוד בתים גדולים
יכולים לעבד הכול. הכול טמון בעניין של בחירה אחת ותזמונה הנכון.
בדיוק כמו בספרים של שיר של אש ושל קרח הסובבים סביב המרד של רוברט באראתיאון כנגד משפחת המלוכה. בסיפורי
דאנק ואג יש קשר מאוד חזק להיסטוריה הלא רחוקה של מרד הבלק פייר הראשון. מרד הבלק פייר
הראשון חילק את וסטרוס ל 2. אלה שתמכו ביורש העצר הכביכול חוקי דארון השני לבית
טארגאריין לבין אלה שתמכו בדיאמון בלאק פייר הממזר של המלך אייגון שמעמדו הממזרי
(יחד עם כל שאר הממזרים) בוטל ע"י המלך. כל ממלכת וסטרוס שילמה על תוצאות
הסופיות של המרד. אם נתמקד במשפחות וובר ואוסגריי, משפחה אחת עלתה לגדולה בזמן שהשנייה
הייתה במצב גסיסה.
