ביקורת לעונה השניה של האיש במצודה הרמה

האיש במצודה הרמה

באמצע דצמבר אמזון שיחררו את העונה השנייה לסדרת האיש במצודה הרמה. סדרת הטלוויזיה המושקעת מתבססת על הספר בעל אותו השם מאת פיליפ ק. דיק ( The Man in the High Castle ) שמתארת מציאות קודרת של ארה"ב אי שם בשנות ה 60 עם שינוי "קל" מהמציאות שלנו.

טריילר - האיש במצודה הרמה עונה 2

הסיוט של כולנו ממשיך בעונה השנייה של האיש במצודה הרמה

מי שעדיין לא עשה היכרות עם הסדרה בעלת הרעיון המבריק (יותר נכון הספר בעל הרעיון המבריק): העלילה של מתרכזת במציאות אלטרנטיבית בה ארה"ב ובעלות הברית הפסידו את מלחמת העולם השנייה וכל העולם נשלט ע"י 2 מעצמות אימתניות, הנאצים והאימפריה היפנית. 2 התרבויות השונות סבלו אחת את השנייה מספר עשורים. כיום כשהיטלר מגיע לישורת האחרונה שלו נראה שבכירי המשטר הנאצי נמצאים במרדף ולחימה חסרת פשרות על התפקיד הנכסף. כמה מפתיע שהיטלר (במציאות האלטרנטיבית) הוא זה ששומר על הסטטוס קוו השביר.

כחלק מתיאור המציאות האלטרנטיבית בסדרה הצופים מקבלים את האפשרות לעקוב אחרי 5 דמויות עיקריות וסביבתם הקרובה. 

ג'וליאנה קריין (אלכסה דוואלוס) – הבחורה הפשוטה מהצד הפסיפי של ארה"ב היא הגיבורה הראשית של הסדרה. מאז נפילת ארה"ב תמיד הרגישה כבויה, בניסיון נואש מנסה לגלות פרטים נוספים על נסיבות מותה של אחותה כמו גם הסיבה בגללה אחותה הצטרפה למחתרת. הגיבורה מצליחה להסתכסך עם כל צד אפשרי (היפנים, הנאצים ויותר מכל עם המחתרת). מה שמאפיין את ג'וליאנה יותר מכל שהיא מצליחה להתעלם לחלוטין מהמציאות והשתייכותו הפוליטית של האינדיבידואל ולפעול לפי רגשותיה. מהלכים שמביאים לסכנה מידית לכל סביבתה הקרובה כמו גם מוות טראגי לחלק מהאנשים שמנסים להגן עליה.

פרנק פרינק (רופרט אוונס) - עד לרגע הסתבכותה של ג'וליאנה פרנק היה האיש הקרוב אליה ביותר. בעקבות התנהלותה של ג'וליאנה פרנק הוא זה ששילם את המחיר. האיש שמאז ההפסד במלחמה מסתיר את שורשיו היהודיים נשבה ע"י הרשויות היפניות, חווה את הנורה מכל ומעבד את משפחתו הקרובה (אחותו וילדיה) ללא כל סיבה. מנסה להחלים מהסיוט המתמשך ללא הצלחה ובסה"כ מנסה להמשיך קדימה עם התמודדות עם הזעם הפנימי והסלידה העצומה למשטר. 

ג'ון סמית (רופוס סוול) – אחת מהדמויות המסקרנות של הסדרה. סמית הוא השליט הבלתי מעורער של הרייך בצפון אמריקה. והשאלה שנגררה מאז העונה הראשונה היא איך הדמות הצליחה להגיע למעמדה במציאות של הסדרה. בעונה השנייה אנחנו מגלים פרטים מרתקים על עברו של סמית ואנו מופתעים מחדש מהדרך שהדמות הצליחה לפלס לעצמה בעולם החדש תוך הקרבת ערכיה בתמורה להתקדמות פוליטית ויצירת סביבה מוגנת למשפחתו.

ג'ו בלייק (לוק קליינטנק) – אולי הניגוד המושלם לדמותו של סמית. ג'ו מתחיל כסוכן נאצי זותר, נופל בקסמה של ג'וליאנה ולכל אורך הסדרה מתחיל לפקפק במשטר, מנסה לגלות את עצמו על מנת להחליט לאן להתקדם אחרי הזוועות שעשה במהלך עבודתו עם הנאצים.

נובוסוקו תגמי / שר המסחר (קארי הירויוקי טאגאווה) – אחד מפקידי הממשל הבכירים בצד הפסיפי של ארה"ב. שר המסחר מנסה לתמרן בין הנאמנות לאימפריה, שמירת הסטטוס קוו עם הנאצים ובדרך לא להתערב יתר על המידה בעניניה של האוכלוסייה המקורית של ארה"ב. שר המסחר בעונה הזאות מתחיל לטייל בין היקומים ומגלה מציאות אלטרנטיבית בה בני משפחתו הם בין החיים ובזמן הקצר שלו איתם הוא מגיע למסקנה שהוא חייב לעשות כל מה שביכולתו על מנת למנוע את המלחמה מול הנאצים, להציל חיים ולמנוע את הכחדתה של האימפריה היפנית.

 נראה שכל הדמויות העיקריות סובלות במידה כזו או אחרת. חלק יותר וחלק פחות אבל מהלכיה של ג'וליאנה משפיעים על כולם (ולא תמיד לטובה). בעונה השנייה המוטיב שהוביל את כל העונה היא פיצולן של רוב הדמויות המשמעותיות וחוסר אינטראקציה ביניהן. אם נוציא מהכלל את ג'וליאנה וסמית וכמה אינטראקציות קצרות בין ג'וליאנה לשר המסחר במציאות האלטרנטיבית. נראה שהדמויות הראשיות התקדמו במסלולים משלהם וכל אחד מהם הגיע להארה ששינה / שינתה את תפיסתו / תפיסתה לקראת סיומה של העונה.

העונה הזאות הייתה הרבה יותר איטית מהעונה הראשונה, מה שהפך אותה (במקרה זה) לטיפה פחות טובה. קשה להצביע בדיוק על הבעיה של העונה הנוכחית. אולי זאת חוסר האינטראקציה בין הדמויות או חוסר מעש של חלקן הגדול של הדמויות לאורך העונה. נראה שרוב הדמויות עמדו במקום והתברברו עם עצמן (ג'ו, שר המסחר ואפילו ג'וליאנה) רק על מנת למשוך את הצופה ולמשוך לסוף העונה עם שינוי התפיסה הפרטי שלהם בצורה קיצונית. הייתה גם בעיית כתיבה עם התנהלות מוזרה (על גבול חסרת היגיון) של חלק גדול מהדמויות. בעיה נוספת שנדבקה בסדרה היא הפרופגנדה ההוליוודית הרגילה של דחיפת אג'נדה פוליטית הרווחת אצל אנשי התעשייה היום.

בצד החיובי - האווירה המשיכה להיות מצמררת, החיים במציאות שפיליפ דיק יצר בספרו היא הסיוט הכי גדול שצופה יהודי יכול לחוות על המסך הקטן (לא נדבר על לחיות בה). הירידה לפרטים הקטנים של האידיאולוגיה הנאצית ויישומה בחברה מפחידה. החל מביה"ס, חיי המשפחה, הרפואה ויישום טוהר הגזע בה, גורמים לצופה לאי נחת מוגברת בזמן הצפייה. כמו כן העונה גילינו במספר סצנות איך הנאצים והיפנים חילקו את העולם ביניהן, משהו שסיקרן את רוב הצופים. כמו כן הרקע של סמית לפני המלחמה בסצנה עם קידו כמו גם סצנת הפתיחה בפרק האחרון היו מפתיעות. בעונה הנוכחית הוצגה בהרחבה יתרה יכולת הדילוג של חלק מהדמויות בין המציאויות השונות. מה שהסביר באופן מפורט את מקורם של הסרטים שהיו במרכזה של העונה הראשונה. במיוחד לצופי העונה הראשונה שלא ממש הבינו את סופה של אותה עונה.

למרות הירידה הקלה באיכות הסדרה, האיש במצודה הרמה היא עדיין אחת מהסדרות המרתקות, מצמררות והאיכותיות שניתן למצוא על המסך הקטן. חובבי ההיסטוריה מבינכם יצליחו להתחבר לסדרה שמייצרת תוכן ייחודי על המסך, תוכן שונה ולא קונבנציונלי. אחרי הכול גיוון היא מילת המפתח, האיש במצודה הרמה לא דומה לשום דבר שיש כיום לא בקולנוע ולא הטלוויזיה.