ביקורת פחמן משודרג עונה 2 - סיוטים מהעבר
סקירת העונה השנייה של פחמן משודרג
הרבה זמן חיכיתי לעונה השנייה של פחמן משודרג. צמד הדמויות לבית קובאץ' עשו עבורי את ההבדל. הסדרה הציגה לנו את העתיד הפוסט מודרני אותו תמיד דמיינתי בז'אנר מדע בדיוני מאז שנתקלתי בבלייד ראנר (ואני לא מדבר כאן על 2049). ג'ואל קינמן היה התגלמותו של טקאשי קובאץ' והיה בהחלט קשה להיפרד ממנו בעונה הראשונה של הסדרה.
 |
| פחמן משודרג עונה 2 - דמויות המפתח מהעונה החדשה |
הסקירה הזאות תכלול ספוילרים קלילים כי פשוט כשחשבתי איך לכתוב את הביקורת לעונה 2 של פחמן משודרג לא מצאתי שום דרך לכסות את כל מה שעניין אותי והציק לי בלי לספיילר לכם.
מצטער מראש.
כבר תקופה ארוכה ידענו שג'ואל קינמן לא יחזור לגלם את דמותו של טקאשי קובץ' בעונה השנייה של פחמן משודרג, זאת כמובן אכזבה בפני עצמה. האיש שנבחר להיכנס לנעליו של טקאשי בעונתה השנייה של הסדרה היה אנטוני מקי. כמו שציינתי בהשקה של הטריילר לעונה השנייה ( לפני שצפיתי בעונה השנייה ), מקי עבורי היה ירידה ברמה יחסית לקינמן. אף פעם לא התחברתי לתפקידים אותם הוא גילם והיה סוג של חשש לקראת השקת העונה השנייה של פחמן משודרג כאשר הוא זה שמוביל את הסדרה בעונה החדשה. במציאות מקי נתן עונה סבירה ולא נראה שהוא הזיק לדמות. לא היו לי תלונות אליו במהלך ריצתה של העונה.
המוטיב שאני מאוד אהבתי בעונה הראשונה של הסדרה היה מערכת היחסים בין טקאשי לאחותו ריילין. אם זה בהזיות של ג'ואל קינמן והגעגועים לרוחה של ריילין בתחילת העונה, האינטראקציה שלו עם גרסת המאט' של דמותה בהווה (חלקה השני של העונה) ואם זה בפלאשבקים של גרסת טקאשי של ויל יון לי עם אחותו החל מהמפגש המחודש במאורת היאקוזה (אחד מהסצנות העוצמתיות של העונה, ואני לא מדבר כאן על הקרב המצוין שהגיע בהמשך ) וזמנם בחיק חייל השליחים ( Envoys ). עם מותה הטרגי של ריילין בסופה של העונה הראשונה נוצר וואקום עצום לקראת העונה השנייה. תוסיפו לזה את העובדה שאורטגה גם נשארה הרחק מאחור אי שם בעונה הראשונה ונוצרה לנו כאן בעיה.
פחמן משודרג: עונה 2 | טיזר | Netflix
הפטרון של יוצרי הסדרה היה התפקסות הרבה יותר גדולה בקוויל. תפקידה של קוויל בעונה הראשונה היה מצומצם שהתרכז בפלאשבקים שבנו את דמויותיהם של טקאשי כמו גם את ריילין כל אחד לכיוון מנוגד. קוולקריסט פאלקונר אחרי הכול היא אטטיסטית טוטליטרית שרצתה לכפות את האידיאולוגיה שלה על האנושות כולה. טעימה ממנה במנות קטנות כמו שהיה בעונה הראשונה היה המינון הנכון עבורי.
בעונה השנייה כאשר קוויל התשדרגה והפכה לדמות ראשית בסדרה כל האורה שסובבה אותה בפלאשבקים מהעונה הראשונה נעלמה כלא הייתה. היות והיא הפכה לדמות בשר ודם דיי פגומה בניגוד מוחלט לדמות האלוהית כמו שהיא נראתה בפלאשבקים מהעבר של טקאשי. לדעתי האישית הדינמיקה שלה עם טקאשי בעונה הנוכחית לקתה בחסר, זה לא הרגיש פואטי כמו שזה הוצג בינה לבין גרסת ויל יון לי בפלאשבקים של העונה הראשונה.
בעונה השנייה אנחנו הגענו להארלנדס וורלד כדי לחקור את הכוכב בו משפחת קובאץ' גדלה. אנחנו עושים היכרות עם עילית המאט'ים ( Meth’s ) של הארלנדס וורלד. הארלנד עצמו ש"הוריש" את השליטה על הכוכב לבתו דניקה הארלן. דניקה כמו כל דיקטטור אחר מנסה לפלס את דרכה כשליטה האבסולוטית של הכוכב. בדרך היא מתמודדת עם הצל הכבד שמטיל עליה אביה, שותפיו הפוליטיים וכמובן הפלג המיליטנטי של הצבא שמשליט "סדר" על פני הכוכבים המיושבים (קולונל איבן קריירה) וגם כאן מנסה לשמר את השליטה של הצבא על הכוכב. דניקה למרות הסיכויים מתגלה כשליטה אכזרית וערמומית שמשמשת כנבלית משנה סבירה לעונה. ואם כבר דיברנו על נבלים אז קולונל איבן קריירה מתגלה כדמות מעניינת שמסתירה סודות מסתוריים מהעונה הראשונה. בעונה השנייה יצא לנו לחקור לעומק את אותה הדמות ומערכת היחסים שלה עם גיבורינו. מה שהוביל לסלידה, הערכה ועוד קצת סלידה מכיוונו של קריירה לעבר דמויות המפתח של הסדרה.
דמות משמעותית חדשה שהצטרפה לקאסט של העונה השנייה הייתה טריפ (סימון מיסיק שהופיע בעברה בלוק קייג'). כמו משפחת אליוט בעונה הראשונה, טריפ נכנסה כאן למשבצת של המשפחה שעברה טרגדיה. סיפור המעשה של משפחתה מתקשר ישירות לקו העלילה של הדמויות הראשיות של הסדרה. לצערי זה היה יתרונה היחיד לאורך העונה כאשר כדמות בפני עצמה היא התקשתה לעורר עניין. החותמת הסופית לחוסר משמעותה קיבלנו כאשר היא טרקה את הדלת בפני דמויות המפתח לקראת סופה של העונה ולי זה לא ממש הזיז.
בעונה השנייה אנחנו הגענו להארלנדס וורלד כדי לחקור את הכוכב בו משפחת קובאץ' גדלה. אנחנו עושים היכרות עם עילית המאט'ים ( Meth’s ) של הארלנדס וורלד. הארלנד עצמו ש"הוריש" את השליטה על הכוכב לבתו דניקה הארלן. דניקה כמו כל דיקטטור אחר מנסה לפלס את דרכה כשליטה האבסולוטית של הכוכב. בדרך היא מתמודדת עם הצל הכבד שמטיל עליה אביה, שותפיו הפוליטיים וכמובן הפלג המיליטנטי של הצבא שמשליט "סדר" על פני הכוכבים המיושבים (קולונל איבן קריירה) וגם כאן מנסה לשמר את השליטה של הצבא על הכוכב. דניקה למרות הסיכויים מתגלה כשליטה אכזרית וערמומית שמשמשת כנבלית משנה סבירה לעונה. ואם כבר דיברנו על נבלים אז קולונל איבן קריירה מתגלה כדמות מעניינת שמסתירה סודות מסתוריים מהעונה הראשונה. בעונה השנייה יצא לנו לחקור לעומק את אותה הדמות ומערכת היחסים שלה עם גיבורינו. מה שהוביל לסלידה, הערכה ועוד קצת סלידה מכיוונו של קריירה לעבר דמויות המפתח של הסדרה.
דמות משמעותית חדשה שהצטרפה לקאסט של העונה השנייה הייתה טריפ (סימון מיסיק שהופיע בעברה בלוק קייג'). כמו משפחת אליוט בעונה הראשונה, טריפ נכנסה כאן למשבצת של המשפחה שעברה טרגדיה. סיפור המעשה של משפחתה מתקשר ישירות לקו העלילה של הדמויות הראשיות של הסדרה. לצערי זה היה יתרונה היחיד לאורך העונה כאשר כדמות בפני עצמה היא התקשתה לעורר עניין. החותמת הסופית לחוסר משמעותה קיבלנו כאשר היא טרקה את הדלת בפני דמויות המפתח לקראת סופה של העונה ולי זה לא ממש הזיז.
אלמנט נוסף שחייבים להזכיר בעונה זו הוא הכנסת הגרסה של ויל יון לי והטקאשי קובאץ' שלו להווה. בתחילה כאשר נודע שויל יון לי חוזר לעונה השנייה השתוקקתי לראות פלאשבקים נוספים לעבר. מה שקרה במציאות הפתיע אותי לטובה וההתפתחות של טקאשי של ויל יון לי הייתה מרתקת. אם זה הדינמיקה בין צמד הגרסאות של טקאשי אחד עם השני ואם מערכת היחסים של טקאשי (הגרסה של ויל יון לי) עם קוויל וקריירה כמו גם ההשפעה של צמד הדמויות על התפתחות דמותו לאורך העונה.
הופעותיה הבודדות של דישאן לאכמן היו תענוג רצוף. האינטראקציה של ריילין במהלך 250 השנה עם קוויל היו החלק החסר שלא יצא לנו לחוות בעונה הראשונה. ההזיות של טקאשי והכמיהה לסליחה של אחותו בחלק מההזיות המועטות שהיו לנו העונה ניסו להדגיש את הכאב שחש הגיבור. הבעיה שמיעוטן של אותן הזיות הוכיח רק את ההפך. ניסיון ההוצאה להורג הייתה אתנחתה נחמדה ושיטה דיי זולה להחזיר כמה מהדמויות מהעונה הראשונה למסך.
אם כבר מזכירים דמויות מהעונה הראשונה אז משום מה ליזי קיבלה כאן כמות מופרזת של סצנות באינטראקציה שלה עם פו. אני אישית לא ממש אהבתי את צמד הדמויות מלכתחילה לכן זמן מסך המופרז של ליזי על חשבון דמויות הרבה יותר חשובות ממנה דיי הציק לי.
עכשיו כשאני חושב על זה ישנו דמיון רב בין צמד העונות ולא במובן החיובי של העניין. הסוף האנטיקלימטי של העונות דיי מוציא את הרוח ממפרשי העונות. אם זה בפיענוח תעלומת ההתאבדות של בנקרופט בעונה הראשונה ואם זה כל נושא של התושבים המקוריים של הארלנס וורלד לקראת סופה של העונה השנייה שהגיע למבוי סתום. גורלו של קובאץ' בסצנות האחרונות של העונות בהחלט היה מספק וריכך את המכה האנטיקליימטית של העונה.
אם כבר מזכירים דמויות מהעונה הראשונה אז משום מה ליזי קיבלה כאן כמות מופרזת של סצנות באינטראקציה שלה עם פו. אני אישית לא ממש אהבתי את צמד הדמויות מלכתחילה לכן זמן מסך המופרז של ליזי על חשבון דמויות הרבה יותר חשובות ממנה דיי הציק לי.
עכשיו כשאני חושב על זה ישנו דמיון רב בין צמד העונות ולא במובן החיובי של העניין. הסוף האנטיקלימטי של העונות דיי מוציא את הרוח ממפרשי העונות. אם זה בפיענוח תעלומת ההתאבדות של בנקרופט בעונה הראשונה ואם זה כל נושא של התושבים המקוריים של הארלנס וורלד לקראת סופה של העונה השנייה שהגיע למבוי סתום. גורלו של קובאץ' בסצנות האחרונות של העונות בהחלט היה מספק וריכך את המכה האנטיקליימטית של העונה.
תגובות