ביקורת סאלי

סאלי – מועמד בטוח לאוסקר

קלינט איסטווד, הבמאי של הסרט החדש  "סאלי"  הוא אדם מורכב מאוד. חלקכם אולי לא מסכימים עם הדעות הפוליטיות שלו (נכון לרגע זה הוא מבין התומכים הגדולים ביותר של טראמפ לנשיאות), אבל אי אפשר להכחיש את כישרון הבימוי הגדול שלו. שנתיים אחרי שהוא הביא לעולם את  "צלף אמריקאי", איסטווד עושה סרט נוסף שמבוסס על סיפור אמיתי בו יש גיבור שמצליח להציל חיי אדם רבים בזמן שהוא לא בטוח אם הוא עושה את הדבר הנכון. בעוד שהנושאים אולי דומים, מדובר בחוויה אחרת לגמרי שכדאי לכל אחד ואחת מכם ללכת לראות.

עלילת הסרט מספרת על טייס בשם סאלי (בכיכובו של טום הנקס האחד והיחידי), שלאחר שנכנסו ציפורים למנועי מטוסו, הוא נאלץ להנחית את המטוס נחיתת חירום על נהר ההדסון בניו יורק. על אף שכל נוסעי המטוס ניצלו, מתקיימת נגד סאלי חקירה האם הוא פעל נכון, או שמא הוא היה יכול לנחות בשדה תעופה קרוב ולהציל בנוסף את המטוס עצמו. הטראומה לא מרפה מסאלי ומטייס המשנה שלו (אהרון אקהארט), ושניהם מעורערים האם הם באמת גיבורים כפי שמכנים אותם בערוצי החדשות.

טריילר רשמי לסרט סאלי

טום הנקס ואהרון אקהרט בסרט סאלי של קלינט איסטווד

הסרט מצליח לעורר את תחושת האימה שהנוסעים בסרט חווים מבלי שנכיר אותם יותר מדי. הסצנות שמתארות את נחיתת החירום תשאיר כל צופה על קצה הכיסא גם אם הוא יודע מראש שכולם ניצלו (זה לא ספוילר, הסצנות האלו מתוארות בפלשבק. חוץ מזה שמדובר בסיפור אמיתי שסוקר מאוד ב-2009).

אין שחקן שהיה יכול לגלם את הדמות של סאלי יותר טוב מטום הנקס. הוא עשה תפקידים דומים של מפקד כח שנאלץ להתמודד במצבי חירום קיצוניים המבוסס על אנשים אמיתיים בסרטים כמו "אפולו 13” ו-”קפטן פיליפס", ובכל פעם הוא מצליח להעביר את התחושה שגם אנשים בעלי תעוזה יוצאת דופן הם אנושיים כמו כל אחד אחר. בשום שלב סאלי לא נראה יהיר. הצופה חש יחד איתו את הלחץ הנפשי שהוא נתון ורק מקווה שהוא יוכל לחזור לחיות בשקט. מדובר במשחק שוודאי יזכה את הנקס במועמדות לפרסים בעונת הפרסים הקרובה.

אותו הדבר אפשר להגיד גם בנוגע לכל שאר המשתתפים בסרט. לורה לייני בתפקיד אשתו של סאלי הייתה מצוינת, ארון אקהרט בתור טייס המשנה עשה עבודה נפלאה, החוקרים היו טובים, אפילו נוסעי הטיסה הצליחו להפיק את המיטב ממעט זמן המסך שהיה להם ולתת לקהל את התחושה שאלו אנשים שכל אחד מאיתנו מכיר.

אם אני חייב לציין נקודה רעה בסרט, ניכר שמי שעשה את הסרט הוא אדם שמרן. חשוב מאוד להפריד את האומן מהאומנות, אבל יש מקרים שקשה לעשות את זה.

כמו בצלף אמריקאי איסטווד מראה תמונת מציאות שלא צריך לפקפק באנשים שמקריבים את חייהם. בין אם הם חיילים או טייסים, אסור לשפוט אותם מהסיבה שסאלי אמר בסרט, “אתם לא הייתם שם”.אמנם איסטווד לא מטשטש את התמונה (אותם גיבורים אינם קדושים ואינם חפים מטעויות) אך קשה שלא לחשוב שהוא מעדיף לבחור בסיפורים של גיבורים אמיתיים כדי לחזק את המסר הזה.

מצד שני, אולי עצם העובדה שמדובר בנקודת מבט שמרנית אינה נקודה רעה בהכרח. זו נקודת מבט שלמען האמת אין הרבה בקולנוע בימינו, וכמו כל דיון בריא צריך לדעת לקבל גם דעות שונות ולא להיות מקובע על דעה קדומה.

על כל מקרה מדובר בחוויה קולנועית שלא כדאי לפספס. סיפור דרמתי שמצטיין בתחום התסריט, המשחק, והבימוי. אל תתנו לו לחמוק מכם.