סקירה באטמן נגד סופרמן שחר הצדק

באטמן נגד סופרמן נגד הצופים

אז הלכתי לראות את באטמן נגד סופרמן שחר הצדק. עם כל הבעיות אותן צפיתי מראש לפני שהסרט יצא: כמו הליהוקים הבעייתיים, ריבוי יתר של דמויות מפתח וגרוע מכל חוסר הבנייה לקראת הסרט. עדיין ממש רציתי לראות את BVS, בלי קשר לטריילרים וכל מה שנחשף בהם. אחרי הכול מי היה מפספס את ההזדמנות לראות את באטמן וסופרמן בסרט 1.
הפוסט הזה לא יהיה ביקורת / סקירה אלה יותר מה הרגשתי במהלך ואחרי הצפייה בסרט.

אם מתמקדים בסרט עצמו אז המערכה הראשונה של הסרט הייתה אחת האיטיות שראיתי בשנים האחרונות. זה נראה כמו רצף של המון אירועים שהתחברו לסלט אחד גדול, וזאת הבעיה המרכזית של הסרט. כל הסצנות של המערכה הראשונה לא היו מחוברות בינן לבין עצמן, הן פשוט היו שם בלי שום סיבה נראית לעין. במקרים מסוימים איטיות אותה ראינו בחלקו הראשון של הסרט יכולה לעזור ולבנות עוד יותר את העלילה ולפתח את הדמויות אבל בבאטמן נגד סופרמן לא היה לנו את זה. זה פשוט נמרח כמו מסטיק וגרם לתסכול מיותר בהמתנה לקרב בין 2 הגיבורים.

האימות בין באטמן לסופרמן
Credit - ömer tunç 

נראה שסניידר ניסה בכל הכוח לדחוס כמה שיותר תוכן לסרט אחד כשבפועל הוא היה צריך ליצור 2 סרטים. לא כל המערכה הראשונה הייתה גרוע, היו לנו הברקות בודדות כמו האינטראקציות הקצרות בין באטמן וסופרמן כמו גם בין אלפרד לברוס.

המערכה השנייה הייתה הרבה יותר קצבית אם זה מבחינת התקדמות העלילה המרכזית כמו גם הקרב בין באטמן לסופרמן ואחרי זה כניסתו של דומסדיי לתמונה, מה שריכז את מירב הפוקוס (לפחות מבחינתי, אחרי הכול בשביל זה הגעתי לראות את הסרט).

ליהוקי הדמויות

תחילה פחדתי שהליהוק של אפלק יהרוס לי את חוויית הסרט (בן אפלק הוא לא מהשחקנים שאני נהנה לראות), בסופו של דבר הוא לא עשה יותר מידי נזק ואין לי טענות לשחקן. מנגד ג'סי אייזנברג זה כבר סיפור אחר לחלוטין. ג'סי אייזנברג היה אמור לגלם את לקס לותור אבל כל מה שאני ראיתי על המסך היה הג'וקר. לא ברור מה או את מי אייזנברג ניסה לגלם בסרט אבל זה ברור יותר מכל שזה נבע מחוסר יד מכוונת של הבמאי. הליהוק השלישי שגרם לי לספקות היה של גל גדות ולמרבה ההפתעה גדות הייתה אחת ההפתעות הנעימות של כל הסרט. גל גדות היא לא שחקנית גדולה, במינון נכון כמו שהיה לנו בבאטמן נגד סופרמן גדות יכולה לבדר. אז מה היה לנו כאן 1.5 מתוך 3 זה סביר, אחרי הכול זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע.

רציפות העלילה

האירועים הרנדומאליים לא ייצרו סיפור מסגרת אלה התפזרו לכל המקומות מיותרים וחזרו על נרטיבים אותם ראינו אינספור פעמים בסרטים קודמים, אחרי הכול כמה פעמים צריך להראות את הוריו של ברוס נרצחים וכמה פעמים אנחנו חייבים לראות את ברוס הצעיר מותקף ע"י עטלפים. מנגד סניידר ניסה בכוח לגרום לקהל שוב ושוב להתמקד ברצח אימו של ברוס. אם מסתכלים על סוף הקרב בין באטמן לסופרמן מבינים למה סניידר התעקש לדחוף לנו בכוח את אותה הסצנה שוב ושוב. זה לא משנה את העובדה שזה היה מתסכל לראות את זה במהלך הסרט, אפשר היה להוריד את המינון ועדיין להשיג את התוצאה.

הסיוט של ברוס היה אחד מאותם קפיצות קיצוניות ברצף העלילה שגרם לי לתהות מאיפה הסצנה הזאות הגיע. אז נכון שהיא שימשה כהכנת קרקע עבור קשר לסרטים הבאים שיבואו בהמשך (פלאש ודארקסייד) אבל זה היה אגרסיבי מידי.

באטמן נגד סופרמן
Credit - Jaka Prawira

וונדר וומן של גל גדות

לגדות לא היו יותר מידי סצנות בסרט, היו לה הרבה פחות משפטים שהיא הייתה צריכה לדקלם. זאות כנראה אחת הסיבות שהיא הצליחה כל כך בבאטמן נגד סופרמן. היא לא גנבה את ההצגה כמו שהרבה אנשים טוענים אבל בזמן מסך המצומצם שהיה לה, השפעתה על הסרט הייתה אחת המשמעותיות. אי אפשר להגיד הרבה דברים חיוביים על באטמן נגד סופרמן אבל כל הכנת הקרקע לקראת סרט וונדר וומן (וכל סרטי היקום של די סי - פלאש, אקוומן וסייבורג) היה יוצא מהכלל (כמו גם הרמיזות לסרטי היקום של די סי - פלאש, אקוומן וסייבורג). התמונה מ 1918 של דיאנה וסטיב טרבור אותה ברוס גילה גרמה לי לצמרמורת קלה והתרגשות עצומה לקראת סרט סולו של וונדר וומן. סרט שלפני הצפייה בבאטמן נגד סופרמן לא היה ממוקם גבוהה ברשימת סרטים שהשתוקקתי לראות ב 2017.

דומסדיי

כבר מהטריילר השני ׁׂזאת הייתה טעות לחשוף את הדמות. אפילו יותר מזה, דומסדיי פשוט לא היה צריך להופיע בסרט הזה. הסרט הזה בתיאוריה היה אמור להיות באטמן נגד סופרמן, במציאות לפי הקרב הסופי הוא הפך להיות באטמן, סופרמן וונדר וומן נגד דומסדיי. ברור לכל שסניידר רצה להמציא אויב משותף לצמד הגיבורים על מנת שיישרו את ההדורים אחרי הקרב ביניהם ולהכין את הקרקע לקראת ליגת הצדק. אבל זאת לא הדרך בגלל שמה שאני לוקח מהסרט הוא רבע שעה של לחימה בין באטמן וסופרמן והרבה יותר זמן של כתישת שלושת הגיבורים ע"י דומסדיי. ה CGI בו השתמשו על מנת ליצור את דומסדיי היה יותר מידי אגרסיבי (מצטער שאני כל הזמן חוזר על המילה הזאות), הברקים האינסופיים גרמו לי לחוסר נחת. בזמן שהקרב עצמו היה טוב, הוא יכול היה להיות הרבה יותר טוב בלי ההגזמה עם ה CGI.

סיכום

אי אפשר לקרוא לבאטמן נגד סופרמן כסרט טוב. הוא היה ארוך מידי, לעתים משעמם מידי ובסה"כ לא מאוזן כלל. באטמן נגד סופרמן לא היה אמור להגיע אלינו השנה. הוא היה צריך לצאת ב 2020 אחרי שדי סי היו מבססים את היקום שלהם עם סרטי סולו של באטמן (עם בן אפלק) וונדר וומן. כמו שזה נראה לדי סי היו עיניים גדולות והם רצו הכול כאן ועכשיו, התוצאה של אותם קיצורי דרך היא שחר הצדק שלא עושה שום צדק עם 2 הגיבורים הכי גדולים שיש לדי סי להציע. המתחרה הישיר של באטמן נגד סופרמן הוא קפטן אמריקה 3 - מלחמת האזרחים. למארוול לקח קרוב לעשור לבסס את היקום שלהם ואין ספור סרטים מוקדמים שפרסו בפנינו את הרקע לחיכוך הגדל בין איירון מן לקפטן אמריקה אותו אנחנו נקבל במלחמת האזרחים. לבאטמן נגד סופרמן אין את זה, אין את העומק, אין את הכנת הקרקע ויותר מכל אין תוכנית ברורה לעתיד. 

באטמן נגד סופרמן
Credit - Milen Dimitrov 

כמי שמאוד אהב את איש הפלדה ונהנה מרוב סרטיו של זאק סניידר (חוץ מסאקר פאנץ'), אני חייב להודות שהאשמה כאן היא של סניידר. אתם לא יכולים לתאר לעצמכם כמה רציתי שהסרט הזה יהיה טוב (אפילו יותר מאפוקליפס שיוצא השנה, ואני פריק של סרטי אקס מן) רק בגלל שלדי סי עדיין אין יקום משלהם, והם חייבים ליצור אותו בשנים הקרובות. תחרות היא תמיד משהו חיובי. עם כל הכבוד ליקום של סרטי אקס מן בפוקס, די סי היא היחידה שבאמת יכולה לתת פייט אמיתי למארוול. ולתת לנו מוצר בוגר, אפל ויותר רציני מהמתחרה שלה שלעולם לא תזנח את נתח שוק של הילדים הקטנים.

הבעיה של באטמן נגד סופרמן היא שלא הייתה כאן שום יד מכוונת, לא מכיוון הבמאי ולא מכיוון אף אחד מוורנר שאמור לפקח על כל היקום של די סי (אם בכלל יש בן אדם כזה). רק ברגע שוורנר יתחילו לדמם בקופות אנחנו נראה שינוי. משהו שיכול להכניס את כל היקום של די סי לסכנה, ומזה אני חושש יותר מכל.